בל"ל יפצה את ההסתדרות בשל חישוב הריבית בגין ההלוואות ע"פ שנה מקוצרת

פתח דבר

1.         ההסתדרות מרחב תל אביב- יפו (להלן: " התובעת") מנהלת החל משנת 1985 חשבון חוזר דביטורי שמספרו 154600/05 (להלן: " החשבון") בסניף ביאליק של בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: " הסניף" ו- " הבנק" בהתאמה).

עסקינן בתובענה כספית על סך 4,584,334ש"ח שהגישה התובעת נגד הבנק, ובה טענה להתניית שירות בשירות שלא כדין (בגינה נתבע סכום של 3,359,578ש"ח), הקצאת אשראי בחשבון תחת מתן הלוואות (בגינה נתבע סכום של 1,123,809ש"ח), וחישוב שלא כדין של ריבית על הלוואות (בגינו נתבע סכום של 100,947ש"ח), והכל תוך ניצול כוחו העודף של הבנק והפרת חובות האמון והנאמנות שהוא חב ללקוחו.

רקע עובדתי

2.         התובעת (שנקראה בעבר "מועצת פועלי ת"א") היא מוסד ללא כוונת רווח, אשר אמון על רווחתם של כ- 160,000 עובדי תעשייה, מסחר ושירותים שמועסקים בתחום שיפוטה של העיר תל אביב ושל רבבות נוספים שמועסקים בסביבותיה; והיא מהווה אחד מתוך שלושה מרחבים עצמאיים ששייכים להסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: " ההסתדרות"). היקף פעילותה הכלכלית של התובעת הוא נרחב ביותר - ובמועדים הרלוונטיים לתובענה היא העסיקה לטענתה כמאתיים עובדים, החזיקה במספר רב של נכסי מקרקעין, ובסוף שנות ה- 80 ותחילת שנות ה- 90 המחזור הכספי השנתי שלה עמד על כ- 35 מליון ש"ח (ראו סעיפים 5-6 לתצהירו של מר עוזי כהן, המשמש כגזבר ויו"ר אגף הכספים של התובעת, להלן: " כהן").

            החשבון נפתח על ידי התובעת ביום 3/4/85 בסניף הבנק, ולמן מועד זה ועד להגשת התובענה דנן היא ניהלה באמצעותו את עיקר פעילותה הכלכלית - ובכלל זה קיבלה הלוואות והוקצה לה אשראי, ניהלה תיקי ניירות ערך, פיקדונות במטבע חוץ, שילמה את שכרם של עובדיה ותמכה בפעילויות ספורט שונות (ראו סעיפים 8-11 לתצהירו של כהן).

3.         המימון לפעילויותיה השונות של התובעת מגיע בעיקרו מדמי החבר החודשיים שמשלמים החברים בהסתדרות, שמועברים לידיה על ידי הוועד הפועל בהסתדרות אשר גובה אותם. ואולם לגרסתה של התובעת, במועדים הרלוונטיים לתובענה הוועד הפועל נהג שלא להעביר לה במועד את מלוא סכומי דמי החבר להם היא היתה זכאית - ועל כן כבר בסמוך לאחר פתיחת החשבון היא נקלעה מדי פעם לקשיים תזרימיים, בתקופות שהחל מן המועד שהיה על הוועד הפועל להעביר לה את דמי החבר ועד שעשה כן בפועל (ראו סעיף 12 לתצהיר כהן; וכן עדותו בעמ' 31 לפרוטוקול, ש' 10-21, ובעמ' 33, ש' 10-14). על מנת להתמודד עם קשיים אלה, מעת פתיחת החשבון בשנת 1985 ועד חודש אוגוסט 1993 העמיד הבנק לתובעת מסגרת אשראי למשיכת יתר בחשבון, שנעה בממוצע בין 500,000ש"ח ל- 650,000ש"ח (ראו עדותו של כהן בעמ' 34 לפרוטוקול, ש' 8-10; וכן סעיף 4 לרשימה משותפת של מוסכמות ופלוגתאות מיום 18/2/04, להלן: " רשימת מוסכמות ופלוגתאות"); וכן הלוואות בסכומים שונים ולתקופות שונות, על פי הדרוש לה (ראו סעיף 54.1 לתצהיר כהן). 

            עוד יצוין כי בשנת 1987 או בסמוך לפני כן, התובעת נטלה מבנק הפועלים הלוואה על סך 3,000,000ש"ח; כאשר לטענתו של כהן, על פי הסכמה שבינה לבין הוועד הפועל, היה על הוועד הפועל לשלם לבנק הפועלים את ההחזרים החודשיים של הלוואה זו. אלא שגוף זה לא עמד בהתחייבותו, ההלוואה הפכה לחוב חריג וצברה ריבית, וכתוצאה מכך בסוף שנות התשעים הגיע חובה של התובעת לבנק הפועלים לסכום של 15,700,000ש"ח (ראו עדותו של כהן בעמ' 32 לפרוטוקול, ש' 6-15).

            החל מחודש ספטמבר 1993 ועד חודש אוקטובר 1998 לא העמיד עוד הבנק הלוואות לתובעת, ואת עיקר הכספים שהיו דרושים לה היא קיבלה ממנו בדרך של הגדלת מסגרת משיכת היתר בחשבון; ומשכך בתקופה זו יתרת החובה בחשבון הגיעה עד לשיעור של 4,975,000ש"ח (ראו סעיפים 5-6 לרשימת מוסכמות ופלוגתאות).

4.         בסמוך לאחר פתיחת החשבון, התובעת החלה לרכוש בכספי החשבון יחידות השתתפות בקרנות נאמנות מסוג "פיא" ו- "פסגות", אשר מנוהלות על ידי חברות ניהול שבבעלות הבנק (ראו סעיף 8 לרשימת מוסכמות ופלוגתאות):

            ביום 30/9/86 רכשה התובעת יחידות השתתפות בקרן נאמנות מסוג "פסגות מלכ"ר" בסך 25,566.10ש"ח, וביום 18/2/96 הוגדלה הרכישה בקרן זו בסך נוסף של 398,749.20ש"ח;

            ביום 22/10/86 רכשה התובעת יחידות השתתפות בקרן נאמנות מסוג "פיא אופיר" בסך 24,793.68ש"ח;

            ביום 21/10/91 רכשה התובעת יחידות השתתפות בקרן נאמנות מסוג "פיא חו"ל (טופז)" בסך של 39,957.86ש"ח, וביום 23/11/92 הוגדלה הרכישה בקרן זו בסך נוסף של 248,874.61ש"ח;

            ביום 22/11/92 רכשה התובעת יחידות השתתפות בקרן נאמנות מסוג "פסגות מט"ח" בסך של 504,018.55ש"ח;

            ביום 8/12/92 רכשה התובעת יחידות השתתפות בקרן נאמנות מסוג "פיא שפע" בסך של 498,366.26ש"ח;

            וביום 18/2/96 רכשה התובעת יחידות השתתפות בקרן נאמנות מסוג "פסגות כל רגע" בסך של 248,880ש"ח.       

            בנוסף לכך, החל מיום 31/10/91 ועד חודש מרץ 1998 רכשה התובעת יחידות השתתפות בקרן נאמנות מסוג "פיא גביש" באמצעות הוראת קבע חודשית בחשבון. סכום החיוב בהוראת הקבע היה בחודשים הראשונים 5,000ש"ח, והוא הלך וגדל עד שהגיע לכדי 17,000ש"ח בחודש - כאשר הסכום הכולל שהשקיעה התובעת ברכישת יחידות ההשתתפות בקרן זו באמצעות הוראת הקבע הוא 941,239.31ש"ח.

            (יחידות ההשתתפות שרכשה התובעת בקרנות השונות יחדיו יכונו להלן: " קרנות הנאמנות"; ראו: עמ' 4-5 לחוות דעתו של הכלכלן מר ליאור חברון אשר מתמחה בבדיקת חיובים בנקאיים, חישובי ריבית וייעוץ כלכלי, להלן: " חברון", ו-" חוות הדעת הכלכלית" בהתאמה, חוות הדעת הכלכלית סומנה ת/13; כן ראו: תדפיסי פעולות התובעת בניירות ערך אשר סומנו נ/27).

            סיכומו של דבר, התובעת רכשה במרוצת הזמן שממועד פתיחת החשבון ועד לחודש מרץ 1998 קרנות נאמנות בסכום כולל של 3,632,693.56ש"ח, נכון ליום 5/3/98 (ראו סעיף 7 לרשימת מוסכמות ופלוגתאות).